top of page
חיפוש

הבלדה למציאת עבודה בגיל 50 +

מבוסס על ידי יותר מדי סיפורים אמיתיים...



אתה בן 50

עברת כברת דרך בחיים.

יכול לסמן הצלחות והישגים מטורפים.

הגעת לתפקידים בכירים.


יום בהיר אחד

הגלגל התהפך

ועל אף הערכה, האהדה והערצה,

אתה מוצא את עצמך מחוץ למעגל העבודה.

זה נופל עליך כרעם ביום בהיר!

השמים נופלים מעליך והקרקע נשמטת מתחתיך.

מיום עמוס של טלפונים, מיילים, פגישות

אתה יושב בבית ושובר את הראש מה לעשות.





מתחיל לפעול by the book

כותב קורות חיים מרגשים,

משדרג את הפרופיל בלינקדאין לפי כל עצות המומחים והיועצים.

נרשם לכל הפורטלים האפשריים

עושה אפילו מנוי לVIP לפרימיום ולכל מה שדורשים.

פונה לחברות השמה ולמגייסים

ויוצר קשר עם כל חברי העבר וגם לאלו שאיתך במילואים.


אט אט מתחילים להתקשר

"היי XXX, שמי YYY ואני מחברת ZZZ,

קבלנו את קורות החיים שלך ונשמח לזמן אותך לראיון מחר בשש".


החיוך חוזר לפנים

הדופק בלב על 180

אתה אפילו לא שואל במה מדובר ומה עושים.

הולך לראיון עם מגייסת צעירה

( וכאן אבקש מחילה מכל מי שזה תפקידה),

ששואלת את כל השאלות שהתוכנה מכתיבה.

היא נצמדת לתיאור המשרה ולשאלות האמורות.

זה לא משנה בכלל שעשית הרבה מעבר לשורות הכתובות.

היא מחפשת PMO ואתה בכלל ניהלת פרויקטים.

או שהיא מחפשת COO ואתה במשך שנים היית אחראי על התפעול בכל היבטיו.


לא מתאים!

מתקבלת התשובה הגנרית במייל.

ואתה מתכנס לך שוב בין השמים שנפלו לקרקע שאבדה.


עובר לו שבוע, למדת קצת את עולם המושגים החדש

והפנמת שמה שהיה פעם תפקיד, זה היום טייטל משופר עם ראשי תיבות באנגלית.


אז הלכת לעוד פגישה

מצויד בכלים חדשים ובעולם של מילים.

יושב מול השאלות הכתובות מראש

עונה בקפידה, חלילה לא שוב ליפול.

והללויה!

עברת שלב!

עכשיו, הגיע הזמן לעשות מבחן ביתי ממוחשב.


יושב מול המחשב, המצלמה בך צופה שלא תעתיק

ואתה נאלץ לענות על שאלות שאין להן שום קשר לתפקיד.

משהו בחלודה שבך, מנסה לרדת ולהזכר בימי הפסיכומטרי העליזים.

רבאק! לא נגעת בזה כבר איזה 30 שנים!

מתחיל לענות, אבל שעון החול שם מתקתק.

תם הזמן.

והתשובה מהחברה לא מאחרת לבוא...

"מצטערים, החלטנו להתקדם עם מועמדים מתאימים יותר לתפקיד".


ואתה לא מבין איך מבחן עם משולשים

הכריע את גורלך וחרץ חד משמעית שעם כל הרזומה שלך, אתה פשוט לא מתאים לתפקיד שהוא בול אתה.


אז אתה מנסה להלחם על מקומך

ויוצר קשר עם מחלקת גיוסים

ותענה לך בחורה צעירה ונחמדה אך אסרטיבית בטירוף:

"מצטערת, כאן רק המבחנים קובעים,

אנחנו, מתקדמים עם כאלו שיודעים לפתור סדרות ובעיות בשני נעלמים".


הפעם אתה כבר מרגיש שהאטמוספירה שואבת אותך לחור שחור

והייאוש עוטף אותך,

אתה בבור.


אתה לא מבין איך ומה זה קרה.

היית אוטוריטה, היית כוכב.

ועכשיו אתה בן 50

בלי עתיד, בלי תקוה, בלי חלום.

מבחינתך, אתה תלך להיות שומר בסופר העיקר לעבוד.


ולו רק היית מבין

שאפשר אחרת,

ובגיל 50, אתה יכול להיות במקום שבו אתה באמת ראוי להיות

בתפקיד בעל משמעות, הגשמה, אחריות.

פשוט,

במקום לפנות בדרכים המקובלות,

קרי פורטלים, שליחת קו"ח ולהתפלל לבאות,

אתה צריך ליזום וליצור.

במקום לזעוק: "אני צריך עזרה, תעזור לי למצוא עבודה".

תגיד: "אני יכול לעזור לחברה שלכם להיות במקום הרבה יותר טוב, תארגן לי פגישה עם המנכ"ל ".

"הערך שאני מביא, לא יסולא מפז, שווה לך לבוא אלי לפגישה"!

ובמקום להתנהל מול מחלקת גיוס צעירה, שלא בהכרח מבינה את הערך שאתה מביא לסביבה, תחתור למגע לפגישה עם המנהל הישיר המקצועי או למקבל ההחלטה.

השפה ביניכם תהייה אחרת, היא תתנהל בצורה של הבנה, אסטרטגיה, זו תהייה פגישה ולא ראיון עבודה.


חשוב לי לציין!

אני חלילה לא מזלזלת בשום בעלי תפקידים.

אך ישנם בהחלט פערי דורות ופערים של הבנה בסיסית מה בן ה-50 מבין ויודע בחיים.

יחד עם זאת, אוסיף ואומר, כי העולם כנראה באמת שייך לצעירים ולכן, ישנה חשיבות אדירה להיות תמיד מעודכנים ובעניינים, לדבר ולהבין את השפה העכשווית, להבין מגמות חדשות ומושגים.


כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד ולא חלילה בשל אפליות/ הדרות וכו'. גם נשים סופגות את כל השיט הזה ביג טיים וגם אנשים קצת יותר צעירים ובטח שיותר מבוגרים.


רוצים לקבל כלים להכנס למשרות בכירות לא בדרכים מקובלות?

צרו איתי קשר

ונצעד יחד במסלול לתוצאה שהיא בול!

134 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

コメント


bottom of page